קולונוסקופיה

קולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה

מהו קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה (או באנגלית Colonoscopy) היא בדיקה רפואית ממשפחת הבדיקות האנדוסקופיות, שבה נבדקת מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות צינור פלסטי גמיש שבקצהו מצלמת וידאו זעירה, אשר מכיל סיב אופטי לצורך תאורה. בבדיקה זו מוחדר האנדוסקופ דרך פי הטבעת ומאפשר הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי הגס עד לחיבורו עם המעי הדק.

בדיקת הסיגמואידוסקופיה (Sigmoidoscopy) מתבצעת באותו אופן אך מטרתה לבדוק רק את החלק הסופי של המעי.

מה מטרת הבדיקה?

השימוש במכשור זה הוא לגלות סימנים מוקדמים של ממאירות במעי הגס ורקטום וגם בכדי לאבחן את הגורמים לשינויים בהרגלי יציאה. אם רואים משהו לא תקין במעיים, כמו  פוליפ או רירית מודלקת, הרופא יכול להסיר את כולו או חלקו על ידי מכשור זעיר העובר דרך המכשיר.

כיום גם ניתן לכרות עם הקולונוסקופ פוליפים גדולים ושטוחים אשר בעבר היו מופנים לכירורגים לניתוח:

כמו כן אם יש דימום במעי – אפשר להעביר דרכו מכשור לעצירת הדימום וצריבת כלי הדם הבעייתיים. בדיקה זו עשויה להיות הבדיקה האולטימטיבית בהכרעה בין מחלת קרוהן לבין קוליטיס כיבית.

מרבית האיגודים של רופאי הגסטרואנטרולוגיה בארצות הברית, באירופה ובישראל והאיגוד הישראלי לכירורגיה של הקולון והרקטום ממליצים על בדיקת הקולונוסקופיה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם לקבוצות בסיכון רגיל ובסיכון גבוה.

גסטרואנטרולוגים ממליצים על ביצוע בדיקה זו כבדיקת סקר לגילוי מוקדם, בתדירות של אחת לחמש שנים, מגיל חמישים ומעלה. הבדיקה מיועדת למבוגרים בריאים, בני 50-75 שנים ומבוצעת כל 10 שנים. היתרון המרכזי בביצוע קולונוסקופיה הוא בשילוב בין בדיקה לבין טיפול - הסרה של פוליפים שפירים אשר עלולים להתפתח לסרטן. בקבוצת גיל זו, לאחד מכל שלושה יש כבר גידול אחד או יותר במעי הגס אשר מתפתחים באיטיות, ללא כל תסמינים.

מהי ההכנה לבדיקה?

הרופא ינחה אתכם לגבי סוג התכשיר שינקה את המעיים והוראות תזונתיות. באופן כללי, ההכנה כוללת הגבלה של התזונה לנוזלים צלולים ביום לפני הבדיקה תוך נטילת תרופת ההכנה. מספר ימים לפני הבדיקה עליהם להמעיט בתזונה עשירת סיבים, כגון: פירות, ירקות ובשר אדום. המעי חייב להיות נקי בשביל שלמות הבדיקה ואמינות התוצאות, אז יש להקפיד על הוראות ההכנה.

מה קורה בזמן הבדיקה?

הקולונוסקופיה גורמת למעט מאד כאבים ואי נוחות. ייתכן ותרגישו לחץ, נפיחות או התכווצות בזמן הפעולה. הבדיקה תבוצע תחת השפעה של תרופות מטשטשות ומשככי כאבים שיינתנו לתוך הוריד. אתם תשכבו על הצד והרופא יקדם את האנדוסקופ באיטיות במעי הגס עד לצקום (ראה תמונה) בכדי לבחון את הרירית. שוב תעשה הסתכלות נוספת על הרירית בזמן היציאה. הפעולה עצמה בדרך כלל נמשכת חצי שעה, אך יש להוסיף את זמני הקבלה וההתאוששות. במעט מקרים, הרופא לא יוכל להדגים את כל המעי הגס עד למפגש עם המעי הדק – ואז לפי הממצאים תבואנה המלצות בהתאם.

מה קורה לאחר הפעולה?

לאחר הפעולה תעברו להתאוששות עד שהשפעת התרופות יחלפו. ייתכן ותהיה לכם תחושה זמנית של התכווצות או נפיחות בשל האוויר שמתמשים בו בזמן הבדיקה. לאחר מכן תקבלו הסבר אודות ממצאי הבדיקה ואם נלקחו ביופסיות תקבלו דיווח לגבי התוצאות שלהם תוך שבועות בודדים.

בשל תרופות הטשטוש, יש לבוא עם מלווה ולא לנהוג לאחר הפעולה. אפילו אם אתם מרגישים עירניים יכולת השיפוט והרפלקסים אינה מלאה עד לסוף היום. בדרך כלל תוכלו לאכול לאחר הפעולה, וכדאי להתחיל עם דברים קלים יותר.

מה הסיבוכים האפשריים של קולונוסקופיה?

פעולה זו בדרך כלל מאד בטוחה כאשר מבוצעת על ידי רופא מנוסה. סיבוך אחד הוא התנקבות או קרע של המעי שיתכן ויצריך התערבות כירורגית. כיום חלק ניכר ממצבים אילו מטופלים מיידית על ידי הגסטרואנטרולוג בזמן הקולונוסקופיה. אפשר שתהיה דימום באיזור הביופסיה או איזור כריתת הפוליפ, והוא בדרך כלל קל ביותר. הדימום יכול להיפסק לבדו או ניתן לטיפול דרך הקולונוסקופ. מעטים מאד הם המקרים שזה דורש בדיקה או טיפול נוסף. תיתכן גם רגישות לתרופות ההרדמה שמטופלים בזמן הפעולה או בחדר התאוששות. למרות שהסיבוכים נדירים, חשוב מאד לשים לב לסימנים מוקדמים. יש להתקשר אם מופיעים כאבי בטן קשים, חום, צמרמורות או דימום מפי הטבעת. לזכור שהדימום יכול להופיע מספר ימים לאחר הפעולה.

הערה חשובה: המידע הנ"ל נועד רק לתת מידע כללי ובשום מקרה אינו בסיס לאיבחון או טיפול סופי. חשוב מאד שתתיעצו עם רופא מומחה על מצבכם הספציפי.