הבדיקה מתבצעת על ידי מכשיר אנדוסקופי עם סיב אופטי בצורת צינור גמיש אשר מוחדר דרך הפה, עובר בקיבה ומגיע לתריסריון לפתח צינור המרה והלבלב (הנקרא פפילה) הנמצא בדופן של התריסריון (התחלת המעי הדק). לתוך הפפילה מוזרק חומר ניגוד בכדי להדגים את צינורות המרה והלבלב תחת צילומי רנטגן עוקבים ולאבחן היצרויות, אבנים או בעיות אחרות.

בחשד לאבנים בדרכי המרה ובחשד לחסימה מכאנית של דרכי המרה או בצינור הלבלב. באמצעות ה-ERCP ניתן לבצע חיתוך הפפילה ולהוציא אבנים מדרכי המרה. ניתן גם להשתיל תותב לצורך ניקוז המרה. בעת הצורך ניתן ליטול דגימות מרקמות חשודות (ביופסיות). 

הבדיקה יכולה להבדיל בין אם צהבת (צבע צהוב של העיניים והעור) שנגרמת על ידי מחלות כגון צהבת אשר מטופלים מבחינה רפואית, או על ידי מחלות מבניות, כגון אבני מרה, וגידולים, אשר מטופלים בצורה כירורגי או אנדוסקופית.For patients who are not jaundiced but have pain or laboratory abnormalities suggesting biliary or pancreatic disease, ERCP may also provide important diagnostic information.ERCP can be used to determine whether or not surgery is necessary and is helpful in providing the anatomic detail the surgeon needs to plan an operation when surgery is necessary.

לעיתים, במהלך הבדיקה ועל פי החלטת הגסטרואנטרולוג המטפל, ניתן לערוך טיפול בבעיה הניכרת מתוך הבדיקה. הטיפולים עשויים להיות: חיתוך והרחבת איזור מוצר בדרכי המרה, החדרת צינורית ניקוז, הוצאת אבן מדרכי המרה ונטילת דגימות רקמה לבדיקה.

מהם הסיכונים?

הסיבוכים משתנים בהתאם לאיזה פעולה מבצעים, הממצאים בזמן הפעולה ומחלות הרקע של הנבדק. אנשים העוברים ERCP  טיפולי, כגון הוצאת אבנים, עם דרגת סיכון יותר גדולה מאשר ERCP  אבחנתי.

כמו בכל התערבות כירורגית, ישנם סיבוכים אפשריים (נדירים) כתוצאה מהבדיקה. עלול להתפתח דלקת חולפת של הלבלב – ברוב המקרים הדלקת קלה ונמשכת זמן קצר. דימום ממערכת העיכול כתוצאה מחתך של הפפילה – דימום זה מסתיים ברוב המקרים ללא צורך בהתערבות או באמצעות טיפול מקומי. נקב במעיים – מהווה סיבוך נדיר.

יש לקחת בחשבון שמידת הסיכוניםMajor complications requiring hospitalization can occur but are uncommon during diagnostic ERCP. חייבת להיות מאוזן מול היתרונות הפוטנציאליים של ההליך ועל הסיכונים של טיפול כירורגי חלופי של המצב.Often these complications can be managed without surgery, but occasionally they do require corrective surgery. לרוב סיבוכים אלה מטופלים ללא ניתוח, אבל לפעמים הם דורשים ניתוח מתקן.  וכך הבדיקה נעשית בגיבוי של הצוות הכירורגי הזמין לכל תרחיש.

בדיקה זו נעשית תחת הרדמה מקומית וטשטוש, וייתכן שתחושו רדומים כמה שעות לאחר הבדיקה. ייתכן ובמהלך הבדיקה תחושו בחילה או רצון להקיא. באנשים הסובלים מהפרעה בקרישת הדם עשוי להופיע דימום, וייתכן שיהיה צורך במתן גורמי קרישה לפני הבדיקה. לעיתים נדירות עלול להתרחש ניקוב של הוושט או הקיבה, מצב המצריך לעיתים ניתוח.

מה קורה אחרי הפעולה?

לאחר הפעולה אתם תהיו בהשגחה עד שהשפעת תרופות ההרדמה חולפת ואז תשתחררו לביתכם. ייתכן ותרגישו נפיחות או תחושה של ריבוי גזים בשל ניפוח האוויר בזמן הפעולה. הוראות תזונתיות ינתנו על פי הוראת הרופא המשחרר.

אין לנהוג לאחר הבדיקה, ויש לדאוג למלווה אפילו אם אתם מרגישים עירניים – יכולת השיפור ורפלקסים מופרעת עד לסוף היום.

לפני תחילת הבדיקה תתבקשו למסור מידע אודות ההיסטוריה הרפואית שלכם. כמו כן, תתבקשו לחתום על טופס הסכמה מדעת לביצוע הבדיקה והטיפול.

הערה חשובה: המידע הנ"ל נועד רק לתת מידע כללי ובשום מקרה אינו בסיס לייעוץ, איבחון או טיפול. חשוב מאד שתתיעצו עם רופא מומחה על מצבכם הספציפי.